למה כל כך קשה להרוג זבוב?
הזבוב רואה את המחבט מתקרב מוקדם, ומעגל בריחה מהיר מזניק אותו לאוויר בתוך כמה מאיות שנייה, לפני שהמחבט נוחת.
שלושה דברים פועלים לטובת הזבוב. העיניים שלו מכסות כמעט את כל המרחב שסביבו, ולכן קשה להתגנב אליו מאחור. הראייה שלו מהירה משלנו, ויד נראית לו איטית. ויש לו נוירונים עם תפקיד אחד: הם יורים כשמשהו גדל במהירות בשדה הראייה, כמו מחבט שמתקרב.
נוירוני ההתקרבות האלה מתחברים אל הסיב הענק, תא עצב עבה מאוד שיורד מהמוח אל הנוירונים שמפעילים את רגלי הקפיצה. סיב עבה מעביר את האות מהר, ולכן הפקודה לקפוץ מגיעה כמעט מייד. כשיש לזבוב רגע, הוא קודם מזיז את הרגליים כך שהקפיצה תרחיק אותו מהמחבט. במצב חירום, הסיב הענק יכול להזניק אותו מייד.
ראו את זה בשיעור
מונחי מפתח
- נוירוני התקרבות
- תאי עצב מאחורי העיניים של הזבוב. הם יורים כשמשהו גדל במהירות בשדה הראייה, כמו מחבט שמתקרב. מדענים קוראים להם LC4 ו־LPLC2.
- הסיב הענק
- תא עצב עבה מאוד שיורד מהמוח אל חבל העצבים. הוא מעביר את אות הבריחה המהיר ביותר של הזבוב. לזבוב יש שניים כאלה, אחד בכל צד.
- נוירוני קפיצה
- נוירונים מוטוריים שגורמים לשרירי הקפיצה של הרגליים האמצעיות להתכווץ, וכך הזבוב מזנק לאוויר.
- קשת רפלקס
- המסלול שרפלקס עובר: מנוירונים תחושתיים, דרך תא ממסר אחד או יותר, אל הנוירונים המוטוריים שמזיזים שריר.