איך זבוב יודע לאן הוא פונה?
לזבוב יש מצפן פנימי: טבעת של נוירונים שבה כתם פעיל אחד מסמן את הכיוון שלו. פניות מזיזות את הכתם, וציוני דרך מחזיקים אותו במקום.
במרכז המוח של הזבוב, קבוצה של נוירוני מצפן מחוברת בצורת טבעת. בכל רגע רק כתם אחד מהם פעיל, והמקום של הכתם על הטבעת מייצג את הכיוון שאליו הזבוב פונה. מדענים ראו לראשונה את הכתם הזה זז במוח של זבוב חי ב־2015.
כשהזבוב פונה, נוירוני פנייה דוחפים את הכתם לאורך הטבעת. אם זה היה הכול, המצפן היה צובר טעויות לאט לאט, ולכן הזבוב משתמש גם במה שהוא רואה: נוירוני טבעת מביאים ציוני דרך, כמו השמש, ומחזיקים את הכתם במקומו. המצפן הזה אינו מגנטי. הוא דפוס של פעילות שהזבוב מעדכן כל הזמן, ובחושך הוא נסחף לאט.
ראו את זה בשיעור
מונחי מפתח
- נוירוני מצפן
- טבעת של תאי עצב שעוקבת אחרי הכיוון שאליו הזבוב פונה. מדענים קוראים להם נוירוני E-PG.
- כתם הפעילות
- כתם הפעילות של נוירוני המצפן: הנוירונים שפעילים ברגע נתון. המיקום שלו על הטבעת מראה לאן הזבוב פונה.
- נוירוני פנייה
- תאי עצב שיורים כשהזבוב מסתובב ודוחפים את הכתם סביב המצפן. מדענים קוראים להם נוירוני P-EN2.
- נוירוני טבעת
- תאי עצב שמביאים אל המצפן את מה שהזבוב רואה, למשל ציוני דרך. הם מעכבים את נוירוני המצפן, וכך הכתם נשאר במקומו.
- ציון דרך
- משהו שהזבוב רואה ונשאר במקומו, כמו השמש או עץ. הזבוב נעזר בו כדי לשמור על חוש כיוון יציב.